הדיסק הבין חולייתי הוא מבנה בעל צורת דיסקית
מסחוס רך יחסי במרכזו (גרעין או נוקלאוס) התחום בהיקפו על ידי טבעת (אנולוס) גמישה ונוקשה השומרת על צורת הדיסק ומחוברת לשתי החוליות התוחמות את הדיסק מעל ומתחת. הדיסק משמש מעין מפרק ובולם זעזועים בין גופי שתי חוליות בחלקן הקידמי ומאפשר את גמישות עמוד השדרה. בשל מאמצים לא מותאמים הרמת משקל גדול או כיפוף הגב תחת עומס , הכוחות המופעלים על הדיסק הם גדולים מאד ועשויים לגרום להתבלטותו ואף פריצתו דרך הטבעת השומרת עליו, האנולוס. שחיקת ופריצות דיסק עשויות להגרם גם כחלק מתהליך ניווני כרוני ומושפע גם מנטייה אישית.המאורע הראשון בשרשרת תהליכים, הגורמים לרבות ממחלות ובעיות עמוד השדרה מתחילות בפריצת הדיסק.
שחיקת ופריצת הדיסק הבין חוליתי היא בעיה אשר יכולה להתבטא במספר אופנים, כגון:
כאבי גב בעלי אופי מכאני , זאת אומרת כאבים בשינויי תנוחות , עמידה ממושכת ועבודה פיסית. במקרים מסוג זה , אופי הטיפול העיקרי הוא בראש ובראשונה שמרני ולא ניתוחי. הטיפול מורכב מפסיותרפיה טיפולים נוגדי כאב ודלקת חיזוק שרירי הליבה ושינוי אורך חיים.
במידה ופריצת הדיסק לוחצת על מבנים עצביים כגון חוט השדרה או העצבים היוצאים ממנו (שורשים) הכאב מוקרן לגפיים, כאשר פריצת הדיסק היא בעמוד השדרה המותני , ההקרנה תיהיה לרגל או לשתי הרגליים.
לרוב, הכאב עז ופוגע מאד באיכות החיים, במקרים קיצוניים ומאד לא שכיחים, פריצת דיסק עשויה לגרום לפגיעה בסוגרים שאף עשויה להיות בלתי הפיכה.
לרוב כאבים מפריצת דיסק משתפרים בשבועות הראשונים עצמאית או עם טיפולים שמרניים, אך ככל שחולף הזמן הסיכוי לשיפור ללא התערבות קטן.
הניתוח מבוצע בגישה זעיר פולשנית תחת מיקרוסקופ ייעודי, בחתך קטן. לניתוח מעל 90 אחוזי הצלחה בהפחתת הכאבים המקרנים לרגל ואף לגב תחתון.
במקרים בהם קיימת חולשה בקובצת שרירים ברגל, הניתוח נותן את הסיכוי טוב ביותר לכוח ברגל לשוב לרמתו המקורית ,לאחר שיקום מתאים, וזאת ככל שהניתוח מבוצע מהר יותר.
הניתוח נחשב לניתוח בטוח בעל שיעור סיבוכים נמוך עד 1%.
כבר בשעות הראשונות לאחר הניתוח ניתן להתחיל ולהתהלך עצמאית, להשתחרר הביתה לאחר שעות בודדות או יום למחרת . לרוב, ניתן לחזור לשגרה מלאה , עד חודש מהניתוח. לפעילות ספורטיבית ניתן לחזור באופן הדרגתי עד 3 חודשים מהניתוח .
שחרור לחץ בגישה קידמית וכריתת דיסק צווארי.
בעת פריצת דיסק צווארית או הצרות ניוונית של התעלה מגורם הנמצא בחלקה הקידמי של תעלת השדרה, לא ניתן לטפל באופן ישיר בבעיה זו בגישה ניתוחית מאחור, זאת היות ולא ניתן לנייד את חוט השדרה בגובה זה מבלי לגרום לנזק משמעותי ונכות.
גורם נוסף שלעיתים דורש התייחסות , בשל מחלה ניוונית , פעמים רבות נפגע הציר התקין של עמ"ש דבר המוביל לשחיקה מואצת אף יותר ולהחמרת הבעיה הבסיסית והכאבים. בעמוד השדרה הצווארי, ניתן לתקן ציר זה באופן יעיל וטוב יותר בגישה מלפנים.
על אף שגישה קידמת עשויה להישמע "מפחידה" וכואבת יותר, היא מתבצעת במישור טיבעי בין מבנים אנטומים ובשל כך הניתוח כואב פחות מהגישה האחורית.
בניתוח מגישה קדמית ניתן לכרות את הדיסק הבין חוליתי או את גוף החוליה, בהתאם למיקום ומקור הלחץ.
בגילאים צעירים כאשר מספר הדיסקים החולים מוגבל (עד 2) והמפרקים האחוריים של עמוד השדרה הצווארי (מפרקי הפאסטים) לא נפגעו עדיין מתהליך ניווני משמעותי , ניתן לכרות את הדיסק החולה כדי לשחרר לחץ עצבי ולהסיר גורם כאב , בדיסק מלאכותי.
מעבר לשימור טווחי תנועות הצוואר בניתוח זה, יתרון משמעותי נוסף של ניתוח זה, הוא בכך שלא מקבעי חוליות, השחיקה של שאר הדיסקים איננה מואצת ובכך ניתן "להרוויח" זמן עבור שאר הדיסקים הבריאים.
בגילאים מבוגרים יותר או במיקרים שהשחיקה היא ניכרת, אין מנוס מקיבוע שתי החוליות התוחמות את הדיסק החולה. הקיבוע נעשה על ידי השתלות כלוב יעודי המותאם לגודל האנטומי של מרווח הדיסק שנכרת ועם הזמן נוצר איחוי בין החוליות והכאב פוחת.
במקרים בהם מקור הלחץ על חוט השדרה או אלמנטים עצביים אחרים הוא מאחורי גוף החוליה, לא ניתן להגיע אליו ע"י כריתת הדיסק בלבד. נדרשת כריתה של גוף החוליה. .גם בניתוח זה נשתמש בכלוב יעודי המוחזק במקומו על ידי פלטה קדמית למילוי החלל שיצרנו במטרה לשחרור הלחץ.
ניתוחים אלו מתבצעים דרך חתך של סנטימטרים ספורים, על פי רוב הצלקת קטנה ועדינה ואף קשה לאבחנה. חלק גדול מהמטופלים יחוו צרידות וקושי בליעה קל אשר יחלפו עצמונית במהלך השבועות הראשונים.
חזרה לפעילות יומיומית קלה , הינה מהירה ולוקחת בין ימים לשבועות בודדים.
משתל הדיסק המלאכותי
