ניתוח לשחרור לחץ (דקומפרסיה)
היצרות תעלת השדרה לרוב היא מחלה ניוונית, עם זאת, לבעיה סיבות נוספות ופחות שכיחות.
היצרות תעלת השדרה יכולה להתפתח בכל חלק של עמוד השדרה, אך שני האזורים השכיחים הינם עמוד השדרה המותני והצווארי.
היצרות תעלה שדרה מתבטאת בתלונות בהתאם לאזור בו היא ממוקמת בעמוד השדרה והמבנים עליהם מופעל הלחץ.
התלונות השכיחות בהיצרות מותנית הן כאבי גב ורגליים, התקצרות מרחקי ההליכה שאדם מסוגל ללכת . במקרה של היצרות תעלת השדרה הצווארית התלונות תיהינה כאבי צוואר ועורף, הקרנת כאב או רדימות ליד\ים ובמיקרים קשים ,אף, הפרעות בפעילות הידיים.
בשלב מסויים הטיפולים השמריים כבר אינם מספקים הקלה, והפיתרון היחיד הינו שחרור הלחץ ממבני עצב ע"י הרחבת תעלת השדרה.
קיים שוני מהותי בין היצרות תעלה השדרה הצווארית למותנית, והוא תכולת תעלת השדרה בכל אחד מהגבהים.
תעלת השדרה המותנית מכילה שורשים עצביים שהם שלוחות של תאי העצב בחוט השדרה. ניתן לנייד אותם בזהירות וכך לטפל באמצעות גישה אחורית לעמוד השדרה גם בבעיות בחלקו הקידמי, כגון פריצת דיסק.
לעומת זאת, תעלת השדרה הצווארית מכילה חוט שדרה ובו גופי תאי העצב, ומהווה המשך ישיר למוח. את חוט השדרה בגובה זה אסור לנייד או להסיט, ועל כן, לצורך טיפול בבעיות בגובה זה , הגישה הניתוחית תהיה מוכתבת על פי מיקום הבעיה ומטרת הניתוח , גישה קדמית או אחורית.
הניתוח מבוצע לרוב בגישה זעיר פולשנית.
ובמהלכו כורתים חלק מהאלמנטים האחוריים של עמוד השדרה הכוללים גם רקמה גרמית וגם רקמה רכה המצרים את התעלה וגורמים ללחץ על העצבים.
על פי אופי התלונה ניתן להחליט טרום ניתוחית האם יש צורך בקיבוע של החוליות.
על פי רוב , לא קיים חוסר יציבות בעמוד השדרה טרם הניתוח, והניתוח ברוב המקרים, אינו גורם לחוסר יציבות בעמוד השדרה ועל כן, בדר"כ אין צורך בקיבוע חוליות, ונעדיף לשמר תנועה בגובה המנותח.
בניגוד לדעה הרווחת, לניתוח סיכויי הצלחה גבוהים ושיעור סיכונים נמוך.
